עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
33315-10-12
09/12/2013
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
| - נגד - |
התובע:
שאדי סרוג'י
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אלעד בורובסקי
|
| פסק-דין |
פתח דבר:
1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן:
"בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 24/09/12 על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 6202-07-12.
2. בית משפט קמא הרשיע את המערער בהיעדרו בגין עבירה של שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה ושלא באמצעות דיבורית, עבירה לפי תקנה 28 (ב), לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.
3. בית משפט קמא הטיל על המערער קנס בסך של 1,200 ש"ח או 12 ימי מאסר תמורתם.
4. המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, אך בקשתו נדחתה ומכאן הערעור שבפניי.
ההליך בבית משפט קמא:
5. כנגד המערער נרשם דו"ח ברירת משפט בגין שימוש בטלפון, תוך כדי נהיגה ושלא באמצעות דיבורית. העבירה בוצעה ביום 30/11/11, ברחוב המגנים בחיפה.
6. בצד העבירה קבוע קנס בסך של 1,000 ש"ח, אם כי המערער ביקש להישפט ועל כן זומן כדין לבית משפט קמא. הדיון התקיים ביום 24/09/12. המערער לא התייצב לדיון ועל כן הורשע ונידון בהיעדרו.
7. ביום 02/10/12, הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין תוך שהוא מציין כי נפלה טעות ברישום מועד הדיון ביומנו של המערער (המערער הינו עורך דין במקצועו) ולכן יש לתת לו את יומו בבית המשפט ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר.
8. המערער שב והדגיש כי המדובר בטעות משרדית, כך שבמקום המועד הנכון קרי 24/09/12, נרשם בטעות המועד 24/10/12.
9. בית משפט קמא דחה את הבקשה, תוך שהוא מפנה לפסיקה של בית המשפט העליון שקובעת כי: טעות משרדית אינה עילה מוצדקת לאי התייצבות לדיון.
10. עוד ציין בית מש קמא כי אין בבקשה שהובאה בפניו נימוקים נוספים המצדיקים ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.
טענות הצדדים:
11. המערער שב והעלה את טענותיו תוך שהוא מדגיש את העובדה כי מדובר בטעות בתום לב.
לטעמו של המערער, יש להבחין בין טעות משרדית של עורך דין שזה עיסוקו, כפי שקרה בענייננו, לבין טעות של מי שאינו עורך דין, קרי, נאשם שאינו מתייצב לדיון עקב אותה סיבה.
12. המערער טען כי יש לו ראיות שיש בהן כדי להפריך את גרסת השוטרים.
13. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. המדובר בטעות כפולה ומכופלת, דהיינו, המדובר בטעות של מערער וטעות של עורך דין, כי מדובר בזהות בין שתי הדמויות, כי הנאשם הוא גם עורך דין.
14. עוד נטען כי אין בפיו של המערער טענות ממשיות לעניין עיוות הדין.
דיון והכרעה: